רוב מבחני ה-EQ מדווחים על אותו סולם שבו משתמשים מבחני IQ, שבו 100 הוא נקודת האמצע של האוכלוסייה ו-15 נקודות הן סטיית תקן אחת, כך שציון מעל 115 ממקם אותך בערך בשישית העליונה ומעל 130 ב-2% העליונים. הסך הכולל מלמד פחות מציוני הרכיבים. אינטליגנציה רגשית מודלת בדרך כלל כארבע יכולות נפרדות, ואדם יכול להיות חזק בקריאת אחרים בעוד הוא חלש בוויסות עצמו, מה שהמספר הראשי מסתיר לחלוטין.
מהם ארבעת הרכיבים
המודלים המובילים נבדלים בפרטים ומסכימים על המבנה הרחב. ארבע יכולות ממשיכות להופיע.
מודעות עצמית היא זיהוי מדויק של המצב הרגשי שלך, כולל מצבים שלא נוח להודות בהם. היא הבסיס לשאר, שכן ויסות רגש שזיהית בטעות כמשהו אחר לעיתים רחוקות עובד.
ויסות עצמי הוא הפער בין הרגש לתגובה. שליטה בדחפים, התאוששות אחרי כישלון, והיכולת להישאר שימושי בזמן כעס.
מודעות חברתית היא קריאת אנשים אחרים בצורה מדויקת: מה הם מרגישים, מה הם עשויים לעשות, ומה קורה בחדר. זהו הרכיב שרוב האנשים מתכוונים אליו כשהם אומרים שלמישהו יש EQ גבוה.
ניהול מערכות יחסים הוא פעולה על פי שלושת הרכיבים האחרים. טיפול בקונפליקט, מתן משוב קשה, ותיקון אחרי קרע.
מבחן האינטליגנציה הרגשית שלנו מדווח על חלוקה דומה לארבעה חלקים, תוך שימוש בחברתי, אמפתיה, מודעות עצמית, ושליטה בדחפים כקטגוריות.
קריאת הפרופיל שלך במקום הסך הכולל
ציון 108 עם עמודות שוות בכל ארבעת הרכיבים מתאר מישהו שונה מאוד מ-108 שנבנה על אמפתיה גבוהה ושליטה נמוכה בדחפים. הפרופיל השני נפוץ ובעל צורה מזוהה: מישהו שקורא מצבים במדויק ובכל זאת מגיב מהר יותר משהתכוון.
הפרופיל ההפוך, ויסות חזק עם מודעות חברתית חלשה, נפוץ גם הוא. הוא נראה כמו קור רוח שנוחת בצורה שגויה, מכיוון שהישארות רגועה אינה שימושית אם קראת לא נכון את מה שהצד השני צריך.
פערי רכיבים ניתנים לפעולה יותר מהסך הכולל, מכיוון שההתערבויות שונות. מודעות עצמית חלשה מגיבה לקריאת שם לרגשות ברגע האמת ולמשוב מאנשים שיהיו כנים. ויסות חלש מגיב לבניית עיכוב בתגובה ולא להבנת רגשות טוב יותר.
מבחני יכולת ומבחני דיווח עצמי מודדים דברים שונים
הבחנה זו מסבירה את רוב הבלבול סביב ציוני EQ. מבחני יכולת מציגים מצבים ומדרגים את תשובתך מול קריטריון, וכך פועל שלנו וכך פועל ה-MSCEIT. מבחני דיווח עצמי מבקשים ממך לדרג את הכישורים הרגשיים שלך עצמך.
לדיווח עצמי יש בעיה ברורה: הוא מודד את האמונות שלך לגבי האינטליגנציה הרגשית שלך, והאנשים עם הכי פחות ממנה הם הפחות מצוידים לדרג את עצמם בדייקנות. המתאמים בין דיווח עצמי ומדדי יכולת של EQ צנועים.
למבחני יכולת יש מגבלה משלהם, שכדאי להיות ברור לגביה. ידיעת התגובה הטובה יותר אינה זהה להפקתה תחת לחץ. ציון EQ מבוסס-יכולת מתאר תקרה ולא התנהגות טיפוסית, והפער בין השניים הוא המקום שבו חיה רוב השונות המעניינת.
כמה EQ באמת מנבא
הטענה הפופולרית ש-EQ מנבא הצלחה טוב בהרבה מ-IQ אינה נתמכת. היא נובעת מספר עיוני ולא ממחקר, והמחקרים שמאחוריה אינם נושאים אותה.
מה שכן מחזיק מעמד צר יותר ועדיין שימושי. אינטליגנציה רגשית מנבאת ביצועים בעבודה בצניעות בסך הכול ובעוצמה רבה יותר בתפקידים הבנויים על עמל רגשי, כגון מכירות, עבודת טיפול, הוראה, וניהול. היא מוסיפה ערך ניבוי מעבר ליכולת קוגניטיבית ואישיות, וזוהי התגלית האמיתית, אף שהתוספת קטנה יותר ממה שהגרסה הפופולרית מרמזת.
היא גם ניתנת יותר לאימון מיכולת קוגניטיבית, וזהו הטיעון המעשי החזק ביותר לשים לב אליה. מודעות עצמית וויסות שניהם מגיבים לתרגול מכוון עם גדלי אפקט שהם צנועים ואמיתיים.
שאלות שאנשים גם שואלים
מהו ציון ה-EQ הממוצע?
במבחנים המדורגים כמו IQ, 100 מעצם הבנייה, כאשר כשני שליש מהאנשים בין 85 ל-115. חלק מכלי ה-EQ המפורסמים משתמשים בסולמות משלהם, כך שמספר גולמי ללא הסולם שלו אינו ניתן לפרשנות.
האם אפשר להיות בעל IQ גבוה ו-EQ נמוך?
כן, ושניהם מתואמים רק בחולשה, כך שהשילוב אינו יוצא דופן ולא פרדוקס. החפיפה שכן קיימת עוברת בעיקר דרך היכולת להבין מצבים רגשיים, שהיא משימת היגיון, ולא דרך רכיבי הוויסות.